חמש אמונות תפלות על צוואות

צוואות – תחום לא קל. כאמצעי הגנה של האדם אנו נוטים להדחיק את המוות והעיסוק בו. כך שאפשר להבין למה פגישה עם לקוח לעריכת צוואה מתחילה בחוסר נוחות, חששות ולחץ. כמעט תמיד יש צורך מיידי להקליל את האווירה, לשבור את המתח שבאוויר וליצור איזור נוחות (ככל האפשר) ללקוח.

לכן, כדי להביא את הצד הרך וקל יותר שבצוואות ליקטתי 5 אמונות תפלות שאני נוטה לשמוע מאנשים על הנושא. יש מי שמאמין יותר, יש מי שפחות מתחבר, אפשר להתווכח על האמונות, אפשר להסכים ואפשר פשוט להעלות חיוך - זה תמיד טוב;


עריכת צוואה מביאה מזל רע- מיתוס מוכר הדוגל בדעה כי אם אדם יתפנה ויערוך צוואה שמורה על חלוקת הרכוש של עצמו הוא מזמין את הגורל לסיום חייו. סטטיסטיקה פנימית של המשרד שלי מעלה שאין קשר.... מקווה לא לשבור את הרצף בזה שאני כותבת את הפוסט הזה..... – מחזיקה אצבעות.


אני פה בגלל אישתי – אחת הדרכים של אנשים שלא רוצים להתעסק במחשבות קשות היא הטחת אשמה על האחר. במקרה של שיח ותהיות על אחרי המוות- מגלגלים את האשמה על האישה – קל ונח. משפטים מוכרים הם;

"היא הביאה אותי לכאן, אני מבחינתי בכלל לא רציתי"

" היא חושבת שהגענו לגיל לערוך צוואה – אז באנו".

"היא קבעה את הפגישה אני פה רק לשלם..."

– משפטים מוכרים של זוג נשוי (הרבה שנים) שמגיע לערוך צוואות הדדיות שמרגיש צורך להסביר ולהתנצל שהוא הגיע לפגישה.


צוואה זה של זקנים - דרך נוספת וידועה של אנשים לדחות עריכת צוואה היא לחשוב שהם צעירים, מוגנים וזה מונח מעולם "הזקנים". אבל מה זה זקן??! יש לזה גיל מסויים? החוק במדינת ישראל קובע כי כל אדם מעל גיל 18 הוא בגיר - כך שלמשל הוא יכול לקנות משקאות אלכוהוליים ולהבין את המשמעויות של שתייה לשוכרה – אז מה זה גיל צעיר מדי לערוך צוואה?!


אין לי נכסים להוריש – אנשים נוטים להמעיט מערכם כשהם בחיים ובטח שאחר לכתם. אין דבר כזה שלאדם אין כלום ושום דבר להוריש. צוואה היא הרבה מעבר לחלוקת רכוש כמו כספים בחסכונות בבנק או נכס מקרקעין. צוואה היא העברת שאר רוח של האדם היא הרצון האחרון שלו. בעולם המודרני של היום מלא ברצונות, דרישות וסיפוקים מיידים – לא תתכן האפשרות שאין לאדם מה להוריש לקרובים אליו.


עריכת צוואה תביא לסכסוך משפחתי- מחשבה רווחת של אנשים כי אם הם יכתבו צוואה הם פותחים פתח למריבות, סכסוכים וקשיים בין היורשים. יורשים שירצו להסתכסך, לריב ולהגיע לערכאות שיפוטיות יעשו כן בין אם תהיה צוואה או ובין אם לא. דווקא צוואה של המוריש שמפרטת את הרצון שלו היא שתקל על הסכסוך.